<h1>ראבי"ה סימן שצ"ו</h1>
<h2>דף כד.</h2>
אחי שאל והקשה מדתנא [ספרי נשא] והביא את קרבנו וכו'. יציב ונכון, ויפה כיון בזה. ונראה לי דההיא דנזיר שקיבל[ה] נזירות תחת בעלה, דהא מייתי הך מתניתין [כ"א ע"ב] על בעיא דמיגז גייז וכו', וההיא דפרשת סוטה [ספרי פ' נשא] שקיבלה נזירות קודם שנישאת. וצריכה לה, כגון קרבן, ולא צריכה לה דנזירות דקודם שנישאת שוין, אבל [צריכה לה, כגון קרבן, ו]לא צריכה לה דנזירות לאחר שנשאת אין שוין. והטעם אסביר. מאחר שנדרה קודם וידע ונשאה, לדעת שישלם קרבן שנתחייבה נשאה, ולית דאמרי [דלרבנן שוים] לפטור הבעל מכולם [אף ב]דבר שמכשירה לו, כגון זבה וכו'. וקשה לי קצת הא אין נד[ה] קרבן מכשיר[ה] כי אם לקדשים, [ושביעי לו] מכשיר[ה]. [ויש לומר שקרבן] קורא [מכשירה לה מפני] שקשה לו באוכלו קדשים שהיא אינה אוכלת עמו.
<h2>דף כח:</h2>
ברחת מן הכבוד, שלא להתגאות ולא להנות בתורה, והכבוד ירדפך, כרבי טרפון וכיונתן בן עמרם, תצדק ל[כסא רם], גפי מרומים. אחי חבירי רבי אליעזר הלוי. על בזמן שדקדקת, תשובתי דעתי על עבודת בני גרשון, עבודת עגלות, שאינה בכתף. ולא ה[ית]ה צריכה השאלה לפנים. על מה שהזכיר לבנו ולבתו (ו)לא נאמר שאין וכ[ו'] נפלאתי, האיך יעלה על לב לפרש למעט נזירות מקטנים, ו[ה]לא הענין מדבר באזהרת נזיר על הטומאה, ומה ענין קבלת נזירות לכאן. אך פירושו כאשר אמרתי, נותן טעם למה לא הוצרך להזהיר הנזיר שלא לטמא לבנו ולבתו, כאשר הוצרך בכהן הדיוט ל[ומר ש]יטמא לבנו ולבתו. ונותן טעם שלא הוצרך בנזיר שאין הקטנים נזירים, פירוש דנפקא לן בקל וחומר מאמו ואביו, ומה אביו ואמו שחייב בכבודם לא יטמא [להם] בנו ובתו לא כל שכן. ואין להקשות מה לאביו ואמו שאינו מחויב להפרישם מטומאתם תאמר בבנו ובתו שמחויב אביהם של נזירים להפרישם מן הטומאה של נזירים, שאין הקטנים נזירים, דהא כתיב איש. [מהא] דגמירי איש מדיר בנו בנזיר, ואלו הן באותו קל וחומר, לא קשיא, דבתו לא גמירי. אי נמי לקרבן גמירי, ולא להפרישו. דימה אחי ראוי דשילוח מחנות לראוי דדם חטאת. לא יפה דימה. אף על פי [ש]העברי ש[ו]ה אין הפירוש [שוה], שנאמר גבי שילוח דומיא דזכר ונקיבה קאמר שראוי עתה לקבל טומאה ודם חטאת [דומיא דבגד קאמר שראוי עתה לקבל טומאה. אלא גבי שילוח] דומיא דזכר ונקיבה קאמר שראוי עתה לקבל טומאה, ודם חטאת דומיא דבגד [קאמר], וסובר רבי יהודה שבגד יקרא ראוי על ידי מחשבה אף על פי שעתה אינו מקבל [טומאה]. וראיה ש[ה]עברי שוה והפירוש ח[לוק] גידולי קרקע [ד]מעשר [עירובין כ"ז ע"ב] וגידולי קרקע [דדיש (ב"מ פ"ט ע"א), גידולו מן הארץ] דברכות [מ' ע"ב] [ו]גידולו מן הארץ [ד]סוכה [י"א ע"ב] גבי חג, והרבה כיוצא בו.
אותם סברות שכתבתי למעלה מאלו מבנו ומבתו ישנם [בספרא] בפרשת אמור אל הכהנים גבי כהן הדיוט.
